מבנה המוח הרגיש, מאפיינים ומשמעות הקשר ההורי 15-20% מהילדים הם ילדים רגישים Elaine Aron, The Highly Sensitive Child (2002) היום מניחים שמדובר ב 20-30%. ישנם שלל סימפטומים שמתלווים לרגישות אשר במקרים רבים לא מובנים להורים ולאנשי מקצוע. דרכי הטיפול המוצעות לילדים שאין להם רגישות גבוהה, ברוב המקרים לא יסייעו לילדים רגישים מאד. הורים לילדים רגישים מתמודדים לא רק עם האתגרים של הילד הרגיש, אלא גם עם הרבה ביקורת וחוסר הבנה מצד הסביבה. מבנה המוח הרגיש במערכת העצבים המרכזית במוח האנושי יש מנגנונים  המסייעים לסנן ולהפחית את זרימת המידע שמגיע למוח. אלו הם השערים סנסוריים (sensory gate system) . הם מאפשרים למוח להגן על עצמו מפני עומס-יתר של גירויים. בקרב ילדים רגישים מאד מערכת הסינון לא מתפקדת בצורה אופטימלית ולכן נכנסים למוח הרבה יותר גירויים ממה שהוא מסוגל לעבד ביעילות. מצד אחד נראה ילדים מאד חכמים- זוכרים פרטים קטנים, קולטים הכל, לפעמים ממש נראה מחוננות או כישרון בתחום מסוים. מצד שני הקליטה גורמת להצפה גדולה שיכולה לבוא לילד ביטוי בהתנהגות לא מווסתת, תסכול ואגרסיביות, נטייה לחרדתיות או לכיוון השני- ניתוק והסתגרות בעולם הפנימי שלהם. רגישות גבוהה זו לא בעיה, זו מתנה. רק צריך לדעת איך לספק את התנאים הנכונים לילדים הרגישים כדי שהפוטנציאל האדיר שלהם יבוא לידי ביטוי. מאפיינים של ילדים רגישים לילדים רגישים יש קליטה חושית, ריגשית, קוגניטיבית  מוגברת, כתוצאה מכך הם חווים באופן קבוע מוצפות גבוהה מאד. קליטה חושית מוגברת ההצפה החושית מייצרת קושי בוויסות חושי שיכול לבוא לידי ביטוי באופן שמיעתי (שומעים חזק, נבהלים מאד מרעשים), טקטילי  (בגדים, מרקמים), וסטיבולרי (קושי בטיפוס לגובה, קושי בנסיעה ברכב), ריח-(רגישים מאד לריחות), טעם (מפרידים מזונות, לא אוהבים מרקמים מסויימים) ועוד. קליטה קוגנטיבית מוגברת אלו ילדים חכמים מאד, חלקם מחוננים, יש להם זיכרון מצוין, גם לפרטים שוליים ובעיקר לחוויות מטרידות או מבהילות, שמים לב וערים לכל דבר סביבם. קליטה רגשית מוגברת ילדים רגישים חווים רגשות בעוצמה מאד גבוהה ולכן נראה ביטויים רגשיים אינטנסיביים מאד גם בגילאים שאנחנו מצפים לראות התנהגות מווסתת. לתפקודי המוח שאחראיים על פיתוח אינטגרציה לוקח זמן רב להבשיל ולכן לוקח להם יותר זמן להתמתן, לפתח שליטה עצמית,  איפוק וויסות עצמי, לקחת את האחר בחשבון, לקחת אחריות. הפער בין היכולות הקוגניטיביות הגבוהות לבין ההתנהגות הלא בשלה מבלבל ומייצר תסכול הן אצל הילד והן אצל המבוגרים סביבו. ילדים רגישים ופרידות ילדים רגישים חווים קושי בפרידות מהדמויות המשמעותיות. פרידות פיסיות (פרידה למסגרת, ללכת לישון, הורה לא נוכח) וגם פרידות רגשיות- כל מה שמאיים על הקשר עם ההורה (כעס הורי, הולדת אח חדש וכד'). פרידות מעוררות במוח של הילד הרגיש רגשות ליבה אינטנסיביים: תסכול (שיכול לבוא לידי ביטוי באגרסיביות, רגזנות, טנטרומים), מרדף (שיכול לבוא לידי ביטוי בילד שנצמד להורה ולא משחרר) ובהלה (יכולה לבוא לידי ביטוי בקשיי שינה, חוסר שקט, קשיי ריכוז, חרדות, הרטבות, הימנעות ועוד). כל הילדים חווים פרידות, חלק גדול מהן גם לא נוכל למנוע, אבל חשוב שנהייה מודעים להשלכות שלהן כדי לנסות לצמצם אותן איפה שאפשר, לגשר עליהן וכדי להצליח להכיל את ה"מופעים ההתנהגותיים" של הפרידה ולעזור לילד לעבד את רגשותיו. מי יכול לעזור לילד הרגיש? ההורה, לרוב, הוא המבוגר המשמעותי ביותר בחיי הילד ומקור ההזנה שלו. ילדים מחפשים את הקשר והמענה מההורים שלהם ולכן יכולת ההשפעה של הורה על הילד שלו היא האפקטיבית ביותר. כשהורה מבין את הילד הרגיש שלו לעומק, מבין למה הוא זקוק, מה מקשה עליו ומעכב את ההבשלה שלו, מה מביא אותו למנוחה וצמיחה ריגשית, הוא הכתובת הטובה ביותר לסיפוק התנאים המתאימים והילד הרגיש יושפע מהתנאים האלו בצורה העמוקה ביותר והאפקטיבית ביותר. לכן אחד הדברים הכי חשובים לעבוד עליו זה חיזוק הקשר בין הילד הרגיש להורה שלו. כשהילד מוכוון אל ההורה, הוא מושפע ממנו ומקבל תחושת ביטחון בקשר. כך ההורה יכול להוביל את הילד ביתר קלות, וההורות נעשית קלה יותר למרות הרגישות. ההורה הוא זה שמבין את ילדו הרגיש, מנרמל אותו וגורם לו להרגיש שהוא בסדר כפי שהוא. הוא מגן עליו מהצפה רגשית, מעניק קשר בטוח ותחושת מוגנות. ההורה מתווך בינו לבין החברה, יוצר סביבה תומכת במסגרות, ומאפשר הרבה מקום לביטוי רגשי בבית ולמשחק. הוא מספק קשר ביום ובלילה, ונותן לילד מקום בטוח לגדול בו. יותר ויותר אנשי טיפול מבינים את חשיבות שילוב של הדרכת הורים היקשרותית בעבודתם הטיפולית תוך התייחסות לרמת הרגישות של הילד (והורה) והבנת עולמו הפנימי של הילד. התוכנית להכשרת מנחות הורים בגישה ההיקשרותית שהיחידה מציעה, היא תוכנית מעשית חד- שנתית, מהמקיפה ביותר ללימודי הגישה (330 ש"א) עם פרקטיקה וידע מתחומי מדעי המוח, פסיכו' התפתחותית, מדעי הרגש והיקשרות, תוך והתמקדות בטיפול בהורות. תוכנית לנשות טיפול: https://hikashrut.co.il/training_tipul/ תוכנית לנשות חינוך ומקצועות משלימים: https://hikashrut.co.il/training/     מקורות: ניופלד, ג'. (2006). אחזו בילדכם. לייף סנטר. ארון, א'. (2012). ילד רגיש מאוד. פוקס.  

כתבות נוספות במגזין היחידה

גלילה לראש העמוד